PDA

צפייה בגרסה מלאה : פרסום עץ המייפל - סיפור שכתבתי



Mano
09/07/11, 20:06
עץ המייפל – ספר ראשון

בראשית העבר


פרק ראשון:

בראשית הכל, היה עץ אשר צמח על חלל ריק.


העץ האמור לא גדל לעולם, עד ראשית הזמן.


חכמינו, אבות גרנדל הזקן אמרו כי יום אחד נשר מהעץ עלה.
הם לעולם לא יכלו להגיד מה גרם לעלה לנשור, הרי העץ לא גדל והפך לדומם.

44

העלה תואר כעלה אדום, בעל 5 קצוות, חכמינו שיערו שמודבר בעלה המייפל האגדי שנשר מעץ המייפל הקדוש.


העלה המשיך לרחף עד שנחת על נוזל כלשהו ללא צבע, יש האומרים שלאחר מכן הופיע מאור גדול, חכמינו מכנים אותו המפץ הגדול ומתוכו נבראה אם-הכל.

45

אם-הכל היא אם כל עולם המייפל, - שעל שם העלה שברא אותה, קראו אבותינו לעולם – אם-הכל בראה את עולם המייפל ובראה את עץ-המייפל, לא חזק בכוחו כמו עץ המייפל בראשית הכל, אך היה בו מספיק חוזק בשביל להשכין חיים בעולם המייפל.


אם-הכל התחלשה, לא היה בה די כוח בשביל לגרום לעץ-המייפל לצמוח, על כן היא הקריבה את כל שארית כוחה בשביל לברוא שני בנים.

46

הבן הראשון, הלוחם הלבן היה מאסטר הכוח והדיוק.
הוא השתמש בחרב האגדית – חרב הקודש.
הוא אהב להילחם ואהב לאתגר את עצמו בכל רגע אפשרי, אם זה בזימון אויבים בלתי ניתנים להבסה או אם זה על ידי אתגרים בלתי אפשריים.

הבן השני, הקוסם השחור היה מאסטר החכמה והמזל.
הוא השתמש במטה האגדי – מטה האופל.
הוא אהב ללמוד את העולם בו הוא חי וניסה לגלות את משמעות חייו ואת תכלית החיים בנוסף אהב לחקור וליצור.


האחים יצרו את הצומח, את החי ואת הדומם.


הלוחם הלבן והקוסם השחור יצרו את אי הויקטוריה.


הלוחם הלבן יצר את פריאון והנסיס.


הקוסם השחור יצר את אליניה וקרנינג סיטי.


יחד הם יצרו גם את צוללת הנאוטילוס.


בהמשך השנים, הבנים יצרו עוד ערים באי הויקטוריה, לדוגמא, עיר השמיים – אורביס, עיר הקרח – אל נאפ, עיר הזמן – לודיבריום, עיר הדרקונים – ליפרי, חולות המדבר – איראנט ועיר השלווה – מו לונג.


לאחר מכן, יצרו את החיים.


בגלל שהחיים היו רק בתחילתם, הנאוטילוס טבעה לתוך הים, תחילה סברו כי תושביה מתו אך בהמשך נתגלו סימנים של הנאוטילוס באזור הקרוי שביל המים.


לאחר כמה שנים, שני האחים חזרו לעץ-המייפל למען מילוי כוחם, לאחר בריאת החיים, עלה אחד היה מספיק לכל אחד מהם למען מילוי כוחו, אך שם הסיפור שלנו מתחיל.


האזור בו צמח עץ-המייפל נראה כיער ענק, עם זאת נראה כל-כך שלו היו ביער שיחים ועצים ענקיים, שהסתירו את מיקומו הסודי של עץ המייפל, ברדיוס של כ 3 ק"מ מעץ-המייפל, היו חוסמים אנרגטיים, לא היה אפשר לעבור דרכם והם יצרו מגן ענק סביב עץ-המייפל, רק הקוסם השחור והלוחם הלבן יכלו לעבור דרך החוסמים, בעיקר בגלל שרק האנרגיה שלהם הייתה חזקה יותר משל החוסמים, לאחר מכן יצרו פסלי ענק שיגנו על העץ במקרה שלוחם עוצמתי כלשהו ישבור את החוסם, רק הבנים יכלו לעבור בניהם ללא פגע, אלא אם כן הפסלים חשו בכך שהם מעוניינים בניצול כוח העץ.


לאחר אכילת עלה המייפל, הכריז הלוחם הלבן : "מה יותר טוב מזה?
פשוט מחייה נפשות.. ועוד לאחר העבודה הרבה שלנו.."


הקוסם השחור ענה לו : "הינך צודק ואפילו יותר, פשוט תענוג, אך מגיע לנו כל התענוג הזה, לא חושב?
אני עדיין תוהה מדוע אנחנו עושים זאת בכלל ומה המשמעות של.."


הלוחם הלבן קטע את דיבור הקוסם השחור : "אל תתחיל שוב עם הפילוסופיה המטופשת שלך..
עכשיו שאני חושב על זה, מעוניין בקרב איתי?"
אמר זאת כשחיוך רחב השתרר על פניו.


הקוסם השחור ענה לו : "וודאי, אין דבר מרענן יותר מניסיון הידע החדש שלי לאחר כל ההרפתקה הזו!"


הלוחם הלבן ענה בכעס מזלזל : "כאילו שאכפת לי! בוא נלחם כבר!"


הלוחם היהיר תקף ראשון, במהירות מסחררת חלף על פני הקוסם ונעלם מהאזור, הקוסם עצם עיניו וקרא : "הנה אתה!" וירה ברק אפל לתוך שיח, הלוחם קפץ מתוך השיח וצעק תוך כדי שהוא מניף את חרבו כלפי הקוסם, הקוסם עבר במהירות בזק למימד מקביל ונעלם.


הלוחם חשב לעצמו "קדימה, לא.. אחורה, לא.. למעלה, לא... אז בטח.."


ותקע חרב בתוך האדמה שגרמה לכל המקום לרעוד, לפתע הופיע הקוסם מתחת לחרב כשהוא יוצר מגן אנרגטי בשביל לחסום את מתקפת הלוחם, הלוחם צעק והגביר את עוצמתו, חרבו התחילה להתנפח ולגדול והמגן החל להיסדק.


הקוסם השחור נגע בחרבו של הלוחם ופתאום החרב החלה לקבל רצון משלה, הקוסם השחור קפץ מתוך האדמה תוך כדי שהוא מצביע על הלוחם, החרב החלה לכוון את עצמה ללוחם והתקרבה אליו במהירות בזק, הקוסם צעק : "נכנע?" והלוחם ענה : "לעולם!".


החרב הניפה את עצמה לעבר הלוחם, אך בצעד מפתיע הלוחם תפס את החרב בידיו וניסה להתנגד להנפה שלה, האדמה חזרה לרעוד, לפתע הלוחם לחש : "חרב הקודש, בואי!", שניות לאחר מכן החרב החלה לצאת מההשפעה של הקוסם השחור שנראה מופתע באותו הזמן, הלוחם תפס את החרב וקרא : "הוריקן זעקות הדרקון!"


עננים כחולים וסגולים החלו להופיע בשמיים, הקוסם לחש : "הוא מתחיל להגזים.."


מהעננים הכחולים החלו להופיע דרקונים כחולים ומהעננים הסגולים החלו להופיע דרקונים סגולים אשר יצאו בהסתערות כלפי הקוסם, הדרקונים שאגו, ושניות מספר לאחר מכן, הדרקונים הכחולים הפכו לחרבות ענקיות והסגולים הפכו לחצים בוערים, הקוסם זעק :"מספיק!".


לפתע עיניו הפכו ללבנות והילה שחורה התחילה להופיע מסביבו, בקול נמוך משונה הוא קרא :"בראשית הסוף".
חושך החל להשתרע על המקום, הקוסם החל לרחף, הוא כיוון את שרביטו לעבר החצים והחרבות ומהשרביט החלו לצאת מהלומות חושך מחושמלות בעלות רעל מקפיא, המהלומות יצאו לעבר החצים והחרבות ולא נותר גם מהחרבות והחצים וגם מהמהלומות דבר.
ההילה מסביב לקוסם החלה לגדול, הוא כיוון את שרביטו ללוחם, אשר עמד בתנוחת הגנה לקראת האיום המתקרב, הקוסם קרא : "שדי מימד האופל!"


הדבר הבא קרה בשניות בודדות.


הלוחם צעק : "מגן המייפל הקדוש!".


מתוך השרביט החלו לצאת שדים קטנים וגדולים, הם נגעו אחד בשני והפכו ללהבה שחורה וענקית, חללי הלהבה התמלאו באנרגית חושך המלאה ברעל ההורג ענקים אימתניים בשאיפה קלה של אותו חומר זר, פתאום הלהבה החלה לנוע במהירות על לקראת הלוחם.


בו זמנית, החרב של הלוחם התפצלה ל 18 חרבות, 18 החרבות החלו לפעור את החלל בניהם במתכת העשויה מחלק קטנטון של נשמתה של אם-הכל, 18 החרבות הפכו למגן ענק, שסמלו היה סמל עלה מייפל, מסביב למגן החלה להיווצר הילה לבנה, אשר ממנה החלו לזעוק מלאכים.


מתוך הלהבה החלו להראות פרצופי שדים, בזמן שבמגן החלו להראות פרצופי מלאכים.


הלהבה נגעה במגן ונוצר פיצוץ גדול.


הפיצוץ החל לגדול והחל להיצבע בשחור, כלומר שהלהבה נצחה.


שנייה לאחר מכן, חזרו עיניו של הקוסם לצבעם הרגיל וההילה התנדפה ממנו, הקוסם הכריז בחיוך : "ניצחתי."


לאחר מכן תקע את המטה באדמה והלהבה חזרה לתוך השרביט.


הלוחם המובס היה פצוע כולו, שכב על האדמה ופניו סימלו תבוסה, אך הקוסם תקע שוב את המטה באדמה וכל פצעיו של הלוחם נעלמו, הקוסם קרב אל הלוחם, תפס את ידו ועזר לו לקום.
הלוחם המובס ענה בכעס תוך כדי שהוא משחרר את ידו מיד הקוסם: "אני לא צריך את העזרה שלך.."


הקוסם צחק ואמר : "גם אתה ניצחת אותי מספר פעמים לא קטן, אין לך מה לכעוס" הקוסם ידע מה הלוחם רוצה לומר וענה "טוב, אני לא אטריד אותך, אני אתן לך לנוח" והלך מהמקום.


הלוחם הכועס אמר לעצמו : "איך זה יכול להיות, לא התחזקתי כלל! הקוסם העלוב הזה מצליח להביס אותי?! זה לא ייתכן.. אף אחד לא יכול להביס את הלוחם הלבן, הלוחם החזק ביותר בכל עולם המייפל! אני חייב להתחזק, בכל דרך! אני חייב להיות הכי חזק!"


לאחר מכן הביט בעץ-המייפל, שלא נפגע בגלל המגן האימתני שמגן עליו, מגן שאם-הכל יצרה!
הלוחם חשב לעצמו : "זו הדרך שלי להתחזק..."



הוא לקח שתי עלים ואכל אותם, הילה לבנה ועצומה החלה לגדול מסביבו, הילה הגדולה יותר מכל החוסמים של האזור המגן על עץ-המייפל!


הקוסם אמר לעצמו : "לא יכול להיות.. אני חייב לעצור את זה!"


הקוסם החל לרוץ לעבר עץ-המייפל בזמן שמעליו הלוחם הלבן ריחף.


הקוסם הבחין בלוחם וצעק : "עצור! אתה לא יודע מה אתה עושה!"


הלוחם שהיה שקוע כל-כך בעצמו באותו רגע לא הקשיב לקוסם וצחק צחוק מרושע.
הלוחם החל לעוף במהירות בזק לעבר הקוסם כשהוא מניף את חרבו וצעק : "תמות!!!!!"


פרק שני:


פתאום, הפסלים החלו לשתק את הלוחם הלבן, הם איתרו את רצונו, ניצול עץ-המייפל למען הכוח, הלוחם המופתע נחת באדמה, בור גדול נפער באדמה מפאת עוצמת הנפילה.
הקוסם לא היסס, הוא שאב את אנרגיית שתי עלי המייפל שהלוחם אכל מתוך גופו, הלוחם זעק, יש האומרים שצעקתו נשמעה עד ויקטוריה!


הקוסם עמד להפוך את האנגריה ששאב לתוך שני עליי מייפל קדושים, אך לפתע יצר התעורר בו, הוא לחש : "הכוח הזה.. לעולם לא הייתי כל-כך חזק.. זה ממכר!

אך הקוסם נזכר מה קרה ללוחם וחשב לעצמו :"לא, אני לא יכול, אני חייב להפוך אני האנרגיה הזו לעליי מייפל ולהחזיר את עץ-המייפל לאיזון הקודם!"


הקוסם השחור רצה לנסות את כוחו החדש, בהתעלמות מוחלטת ממה שקורה סביבו, הוא ירה ברק שחור לשמיים, הברק הזה לא היה כמו הקודם, הוא היה הרבה יותר מהיר, גדול ואף חתך את העננים והמשיך אל על.


"וואו, זה מדהים.. בחיים לא הייתי כל כך חזק.. אולי בעצם, אולי עדיף שאני אשאר אם הכוח הזה, רק לקצת זמן ואז אהפוך את האנרגיה הזו לעליי מייפל, כן, זה מה שאני צריך לעשות.." חשב הקוסם.


לאחר מכן הקוסם המשיך להתרברב עם כוחותיו החדשים, יצר כדורי אש ענקיים, גרם לסופות טורנדו ואף לרעידות אדמה, הקוסם התמכר לכוחו החדש.

שיכור מהכוח החדש חשב לעצמו הקוסם השחור :"אני חייב עוד מהכוח האדיר הזה! אך קודם עליי להרוס את הפסלים.."
עיניי הקוסם חזרו לצבע לבן, הוא יצר חורים שחורים וירה אותם לעבר כל פסל, כל האזור רעד, עלים התנדפו לעבר החורים ועצים התנתקו מהאדמה והחלו לעוף לעבר החורים, החורים החלו לירות ברקים שחורים לכל עבר, הפסלים לא שתקו, הם ירו כדורי אש וקרח לכיוון הקוסם, לפני שהחורים שאבו אותם, אך ללא הצלחה, הקוסם עבר למימד מקביל והופיע ליד העץ וקרא : "אני מרגיש את זה... כל האנרגיה הזו.. שלי!!!"


הקוסם האכזר נקף אצבע וכל העלים התנתקו מהעץ, הקוסם פער את פיו והכן את עצמו לקבלת האנרגיה של העלים.


באותו הזמן, הלוחם החלש קם והלך כגוסס לעבר הקוסם, אפקט השיתוק של הפסלים החל להתפוגג, הלוחם לא היסס והבין את טעותו וראה למה הוא הפך לנגד עיניו, השמיים הפכו לשחורים, החל לרדת גשם וסופה ענקית החלה, הלוחם החל לחשוב כי סוף העולם קרב, הוא ידע כי הוא חייב לעשות משהו.


הוא השקיע אנרגיה בחרבו וצעק : "התפצלות!"
לפתע הופיעו עוד כ 100 לוחמים, הנראים בדמותם כלוחם הלבן!
הם רצו לעבר הקוסם ברצון לעצור אותו, אך הקוסם חש בהם, הוא תקע את המטה באדמה ורעידה נשמעה, פתאום האדמה נפרעה ובלעה את כל הלוחמים.
הקוסם החל לאכול את העלים, עלה ראשון, עלה שני, עלה שלישי, הקוסם הרגיש כבלתי מנוצח, ההילה השחורה של הקוסם החלה לגרום לסדק במגן של עץ-המייפל ואף גרמה לכמה חוסמים להתנפץ!


לפתע, הלוחם נעץ את חרבו בגב הקוסם.


הקוסם הקיא דם רב וההילה שלו החלה להתפוגג לעומת זאת ההילה הלבנה של הלוחם החלה להתפרס על כל האזור, עיניו הפכו לשחורות והוא צעק : "למען עולם המייפל!"
חרבו החלה לגדול ולהתנפח והילה לבנה נטפה אף ממנה, הקוסם שנראה כמובס אמר : "נסיים את זה עכשיו."


פתאום, שד ענק החל להיווצר בשמיים וירד לאדמה כשאגרופו מכוון לעבר הלוחם, הלוחם היהיר שחש בניצחון, המשיך לנעוץ את חרבו בקוסם כשלא ידע מה הולך מסביבו, שדים בכל מני גדלים החלו להקיף את האזור והדבר הבא שהרגיש זה אגרוף עצום שפוגע בו, הלוחם עף הצידה לעבר 2 קילומטרים, אך חרבו הייתה עדיין נעוצה בקוסם.


השד הענק רץ לקראת הלוחם והתכונן להכות אותו שוב באגרופו, הלוחם המופתע נראה כפצוע, אך היה מוכן לקרב, הוא קרא : "חרב הקודש, בואי!" אך החרב לא הופיעה, השד כבר היה קרוב, לא היה ללוחם עוד זמן לניסיון חוזר, הוא כווץ את ידיו לאגרופים, שם יד אחת על השנייה והחל להפריד את ידו מידו האחרת תוך כדי שבחלל הנותר נוצרה קשת, הקשת הייתה ענקית, צבועה לבן, אך ללוחם לא היו שום חצים, הוא ניסה לייצר חצים, אך לא היה מספיק זמן, השד כבר היה מולו ואגרופו היה מונף לעבר הלוחם שבזמן זה הספיק ליצר רק חץ אחד, הוא התבונן בגוף השד וקרא : "מצאתי!" וירה את החץ תוך כדי שהוא קורא :"חץ הגורל!".


החץ פגע ישירות בלב השד והחומר ממנו השד היה מורכב החל להתפזר, אך הסכנה לא חלפה, צבא שדים שלם רץ לעבר הלוחם כשמטרתם הייתה להרוג את הלוחם, לפתע, ההילה של הקוסם שכמעט ולא נראה במרחק החלה לגדול, ההילה גדלה וגדלה עד שהגיעה לשמיים, היה נראה כאילו הילת הקוסם נוגעת בעננים, אך ללוחם האומלל לא היה זמן לעסוק בזה, במהירות הבזק ייצר חרב, לא חזקה כמו חרב הקודש אך חרב שתוכל לסייע לו בקרב, הלוחם הספיק גם לייצר חצים, אך השדים היו קרובים.


הלוחם קפץ לשמיים והחל לירות חצים בשדים, שד התפוגג לאחר שד, הלוחם ירד לאדמה ושיסע בחרבו כ 50 שדים, לאחר מכן הוא העיף את השדים לשמיים כשהניף את חרבו מעלה וירה בהם צרור חצים, החצים שנורו הפכו לדרקונים לאחר שפגעו בשדים בשמים והחלו לאכול אותם אחד אחד!


הלוחם הניף את חרבו וקרא :"חצים! תקפו את השדים!"


החצים, שעתה חזרו לצורתם המקורית ונפלו לקרקע, החלו להתרומם ולירות את עצמם לעבר השדים הנותרים, אך כשלא שם לב, שדים רבים החלו להצטופף בסביבת הלוחם והקיפו אותו, הלוחם הניף את קשתו על האדמה והחל להסתובב כשהוא מחזיק את חרבו בשתי ידיו, הסחרור היה עצום ואנרגיה החלה להתפזר לכל עבר, השדים עפו לכיוונים משתנים והתפוגגו בשמיים, הלוחם הרים את הקשת והפך אותה למגן, הוא הרים את חרבו והחל להניף אותה באוויר, השדים לא הבינו מה הוא עושה והמשיכו לרוץ לעברו בשביל להתקיף אותו, לפתע האדמה נפערה וממנה יצאו שורשים, הם התחברו יחדיו ויצרו שורש ענק דמוי חרב, כל תנועה שעשה הלוחם, החרב הענקית חזרה עלייה, הלוחם הניף את חרבו לצד והחרב הענקית שסעה את כל השדים הנותרים, החרב הענקית התמוגגה והשורשים חזרו לאדמה.


באותו הזמן, הקוסם החלים ואכל עוד ועוד עלים, כמעט ולא נשאר שום עלה!
הקוסם הוציא מתוך גבו את החרב ונראה כאילו לא קרה לו דבר ולפתע נעלם.
הלוחם רץ לעבר עץ המייפל במרחק, כשמגנו עליו וחרבו אך כשהגיע לעץ המייפל לא ראה דבר, לא את הקוסם ולא את חרב הקודש, רק ראה עלים בודדים על האדמה, שכנראה נשרו מעץ המייפל.


הלוחם תהה היכן הקוסם יכול להיות ולפתע, הרגיש דקירה בגבו, דקירה חזקה ונוראה, הוא הקיא דם ונפל על הרצפה, הוא נדקר בחרבו שלו
על ידי הקוסם הרשע, שכעת הניח את רגלו על חרב הקודש, כשהיא תקועה בגבו של הלוחם הלבן, שכעת היה שרוע על האדמה, הקוסם צחק בקול רם ונשמע רעם חזק, הקוסם הוציא את החרב לאט לאט ולאחר מכן תקע אותו בגב הלוחם שוב ושוב, תוך כדי שצחק צחוק מרושע, כאילו שהיה שמח וגאה במעשו.


הלוחם הלבן היה כעת כלום חוץ מגוויה מתה, הקוסם שאב את כל האנרגיה של אם-הכל שהייתה קיימת בלוחם והלוחם אט אט התפוגג ונעלם.


הקוסם הטיל קסם רשע וכל החיות החמודות שנקראו חיות עולם המייפל על ידי תושבי המקום, הפכו כעת למפלצות שכל מבוקשם הוא לגרום לסבל ולכאב בעולם המייפל.

47

נכתב ע"י מנו (Mano) מפורום iCydier.co.il.
הזכויות שמורות.
מה אתם חושבים על הסיפור? :)

RocknRull
09/07/11, 20:19
אאחלה סיפור מנו , המשך כך , קבל ח"ח +צל"ש

Azunyan
09/07/11, 20:19
יצא פשוט מעולה!
נהנתי לקרוא את הסיפור.
מחכה להמשך :)

WereWolf
09/07/11, 20:23
נהנתי לקרוא, מקווה שנמשיך לקרוא את הסיפורים שלך!
יצא מעולה!!!
תמשיך את הסיפור.......!

Y0utube
09/07/11, 20:24
ממש יפה אחי!! די שתמשיך אותו

noy0
10/07/11, 07:46
יצא מעולה מנו :)
תנסה להשיג מישהו שיכין מזה סרטון
זה יכול לצאת מגניב xd

ExpenzZ
10/07/11, 08:04
אחלה סיפור אהבתי ליקרוא

Mano
10/07/11, 08:19
תודה כולם!
ונוי, את מעוניינת לייצר סרטון על הסיפור הזה? :p

Yair
10/07/11, 14:05
יצא יפה מנו!!
אם הבנתי נכון זה לא מבוסס באמת על סיפור המייפל.
כי אם ישנם כמה תיקונים ;)

Mano
10/07/11, 14:17
זה לא מבוסס על סיפור מייפל אמיתי, השתמשתי באלמנטים מתוך המשחק בשביל שהקוראים ידעו בכללי על מה הם קוראים, אך כל הסיפור עצמו הוא פרי הדימיון שלי. :)

noy0
10/07/11, 14:56
לא יודעת, אני הולכת להיות דיי עסוקה כי כשאני אגיע ל100 Subs אני הולכת לפתוח סדרה חדשה, אבל לא של סיפורים ;)
בקיצר גם רציתי להגיד לך ש״רישומיח״ זה אומר רישומים של ציור - scetch ?

Mano
10/07/11, 17:53
הפרק השני עלה!

Azunyan
10/07/11, 18:38
יצא מעולה!
קראתי את ההמשך ונהנהתי!
תמשיך עוד :)

Mano
11/07/11, 08:42
תודה!
עוד תגובות? ~תזכורת: הפרק השני יצא!~

Omri
11/07/11, 08:49
פשוט נהנהתי לקרוא את זה באממת !
ההשקעה והיצירתיות שלך מאוד עוזרים לפורום

Mano
11/07/11, 09:04
תודה רבה עומרי!
עוד תגובות? :)

Tomy
11/07/11, 16:46
יפה (:

iDan
11/07/11, 18:38
אהבתי לקרוא ספר יפה ואתה צריך להיות סופר ואני רוצה להשתתף בסרטון ממש רעיון מוצלח

WereWolf
13/07/11, 21:09
אהבתי לקרוא ונהנתי מכל רגע!!!
רעיון יפה ומחכה לפרקים הבאים!
כל הכבוד!

Mano
14/07/11, 12:37
תודה טומי, דן וגיל!
ד"א, למי שלא הבין איפה הפרק השני, ערכתי אותו להודעה הראשית (הראשונה).

xRewrz
14/07/11, 13:03
לא יודעת, אני הולכת להיות דיי עסוקה כי כשאני אגיע ל100 Subs אני הולכת לפתוח סדרה חדשה, אבל לא של סיפורים ;)
בקיצר גם רציתי להגיד לך ש״רישומיח״ זה אומר רישומים של ציור - scetch ?

זה sketch ולא זאת אומרת שפה יפרסמו סיפורים בלדות קומיקסים דברים כאלה :)
ואני מציע לך ב100 סאבס לא לפתוח סדרה עם Auditions כי 100 זה לא מספיק אם תרצי הרבה.
שאני יסיים עם כל הדברים שנשאר לי לעשות אני גם יעשה series אבל אני עושה עם השחקנים של חברים שלי כי בקושי שרדתי בפתיחת Collab.
אז מה שאני מציע לך זה לשים את השחקנים של חברים שלך.
--------
עכשיו לעיניין.
מנו ... אם אני הייתי כותב כזה הרבה היד הייתה נופלת לי ם-ם כל הכבוד ! :D
אהבתי מאוד !! :C מחכה לפרק השלישי ^^

Mano
19/07/11, 19:19
הקפצה חוקית - פרסום פרק חדש.

הפרק השלישי יצא לאור!



הפרק השלישי


הקוסם אכל את כל העלים, חוץ מאחד וחשב לעצמו: "אי אפשר להביס אותי כעת, אני לא אזדקק לזה ובנוסף, אם אני אוכל אותו, ככל הנראה אני אהפוך לאם-הכל, שהיא שילוב של האנרגיה שלי, האנרגיה של הלוחם הלבן ששאבתי והאנרגיה של כל עלי המייפל, אז ליתר ביטחון, אשאיר אחד, מה זה כבר משנה..."

לפני שעזב הרס את כל המקום, הוא החל להתעופף, הניף את ידו וכוון אותה לאזור הסודי, בו גדל עץ המייפל, לפתע מתוך ידו החל להתגבש כדור אנרגיה, שתוך שניות ספורות הפך לענקי, הקוסם שחרר את הכדור שיעדו הסופי היה מחבוא עץ המייפל וכשפגע, פיצוץ גדול נוצר ולא נותר כמעט שום דבר, הקוסם התנדף מהמקום ופנה לעבר אי הויקטוריה.

הקוסם החל במתקפה.

תחילה תקף את ליפרי, הוא פירק את ליפרי מאי הויקטוריה שהחלה לשוט בים האינסופי של עולם המייפל, העוצמה הייתה כל-כך חזקה, שנדרשו שנים רבות עד שהעיר הפסיקה לנוע, בהמשך הקרב, הקוסם אפילו לא נקף אצבע לשם הריסת ליפרי, הוא זימן דרקון שיעשה עבורו את העבודה, דרקון שזקני ליפרי מכנים "זנב הקוצים".







53



הדרקון תואר כענקי, בעל שלושה ראשים, גופו היה עצום וגבוהו לא היה ניתן למדידה, זנבו היה ענקי, מספיק שהיה מניף אותו ופוגע באדמה וכל המקום רעד, ראשו האמצעי נשף אש, אש ששרפה הכל, נשיפה קלה של זנב הקוצים ועד לחצי מיער העד של ליפרי נמחק כלא היה, לדרקון לא היו שום רגשות, הוא שרף באש שלו גם את אחיו הדרקונים שהקוסם האכזר הפך את גופותיהם לשלדים מבהילים.

אך תושבי ליפרי היו מוכנים, תושבי ליפרי היו ידועים כמומחים בגידול ביצי דרקונים, לכן ידעו אף לאלף אותם, אמנם לא היה להם שום כוחות מיוחדים אך היה להם את הדרקונים לצידם, באותה התקופה אף החל להתפתח מין ספורט שהיה רכיבה על דרקונים, אך בזמן האמת, הספורט הפך לאמצעי לקרב, תושבים מיומנים, שלפי מראם נראו כאנשים שרכבו כבר שנים, מצוידים בחניתות, כשהם רכובים על דרקונים, יצאו לקרב.

הקוסם השחור כבר צעד ליעד הבא, כשלא ידע וככל הנראה לא התעניין בגורל העיר המסכנה בשם ליפרי.

אך הקרב נמשך, הרוכבים יצאו לשמיים ונלחמו בצבא השלדים המעופפים, מאזן הכוחות היה לא שווה, מספר הרוכבים עמד על כמאה, לעומת צבא השלדים שנראו כאלפים, הרוכבים האומללים תקפו דרקון אחר דרקון, תקעו בהם את החניתות בכל עצם אפשרית, אך הם לא חשבו על דבר אחד, השלדים, כבר מתים.

הרוכבים נחלו תבוסה כואבת, השמיים נצבעו בשחור, היה נראה כאילו המלאכים בוכים יחד איתם, החל לרדת גשם, זנב הקוצים החל להתקרב לעבר העיר, הוא שאף ושאף, התושבים ידעו כי סופם קרב, אך לפתע, דרקונים מכל עבר החלו לתקוף את צבא השלדים ואת זנב הקוצים, אף אחד לא יכל להגיד מדוע הם עשו זאת, יש האומרים כי תושבי העיר ליפרי גידלו בעבר את אותם הדרקונים, אך אף אחד לא יודע באמת מה הייתה הסיבה.

הרוכבים ניצלו את ההזדמנות, הם פסעו ישר לעבר זנב הקוצים, אך הוא היה ענק מדי, חזק מדי והחלק הגרוע ביותר, הוא היה משוריין יותר מדי, הרוכבים זרקו את החניתות, הם ידעו כי החניתות לא יוכלו לעזור להם, הם הביטו אחד בשני והיה נראה כאילו יש בהם רעיון, הרוכב הקדמי חשב וראה את מערת החיים, עלה בו רעיון לכלוא את זנב הקוצים שם, ככה הם יוכלו לטפל בשאר צבא השלדים, הרוכב הקדמי שלח מבט מהיר לכל שאר הרוכבים.

הוא שלף את ידיו לפנים והחל לבצע בהם תנועות מוזרות, שאר הרוכבים עשו כמוהו, לפתע הופיע בין כל הרוכבים עיגול ענק, הרוכב הקדמי דחף את האוויר מלפניו ושאר הרוכבים עשו כמוהו, לפתע העיגול החל להתקדם לעבר זנב הקוצים, כל השלדים המעופפים שהיו מקדימה, נדחפו קדימה להיכן שהעיגול הוביל, העיגול נגע בזנב הקוצים ולפתע החל להיצבע באדום, כשבתוכו החלה להופיע צורה מוזרה בצבע סגול, זנב הקוצים שהיה תקוע בעיגול הפסיק לשאוף והתחיל לנסות לנשוף אש לכל עבר, אך פתאום העיגול החל להתקדם מהר, תוך שנייה הוא הגיע למערת החיים ונעל בתוכו את זנב הקוצים, שכיום, רק האמיצים והחזקים ביותר מעיזים להיכנס למערת החיים ולנסות לאתגר את זנב הקוצים.

שאר הקרב נהיה כבר קל לדעת הרוכבים, כל מה שנשאר היה לחסל את שאר צבא השלדים, לכאורה נראה קלי קלות, מעשית הם לעולם לא הצליחו, למעשה, לאחר נעילת זנב הקוצים, נוצרו שני שבטים של דרקונים, שנלחמים בניהם עד היום וכנראה שסוף הקרב בניהם עדיין נראה רחוק, אך על הצד הטוב, ליפרי יכלה עכשיו לשקם את ההריסות ולתת לפצועים להחלים בשלווה.

היעד הבא היה חולות המדבר ועיר השלווה, לשניהם הקוסם לא ייחס תשומת לב רבה, הוא פשוט הפריד את שניהם אחד מהשני ומאי הויקטוריה, יש האומרים שהקוסם השאיר בערים אלו שלווה בגלל שבשניהם לא היו כמעט תושבים והרס של כלום לא סימל כלום לקוסם, הוא רצה לראות כאב, עצב ומוות של אנשים.

לאחר מכן הוא פנה לודיבריום, עיר הזמן, הקוסם חשב, איך הוא יכול לגרום לסבל בעיר שתושביה סוגדים לזמן, רעיון הכה בראשו של המרושע, הוא גרם לזמן לבגוד בהם.

השעון הענקי של לודיבריום החל לצבור חיים, לודיבריום נודעה בצעצועים ובשעונים האיכותיים שלה, שנוצרו בתוך השעון עצמו, אך, כל הצעצועים והשעונים, אט אט צברו חיים.

התושבים המבוהלים רעדו, הם ציפו לקראת הבאות, אך התוצאה של המעשה הצחיקה אותם והפחד הפך לתחושת שמחה והקלה, הקוסם לא הסתכל והמשיך ליעד הבא, התושבים השאננים של לודיבריום, החלו לדקור בחרבותיהם את הצמר של הדובים הקטנים במפעל, כשהם פורצים בצחוק, אך הם שכחו דבר אחד, שלא כל הצעצועים והשעונים של המפעל היו מוצלחים, לאט לאט החלו להופיע ברחבי העיר צעצועים קרועים ושעונים לא תקינים, הבהלה חזרה לפניהם של התושבים, אך הלוחמים הנועזים של לודיבריום קראו : "אל חשש, אנחנו נביס אותם!", הלוחמים תקעו את חרבם בכל צעצוע ופירקו כל שעון, אך משהו מוזר קרא, נשמות הצעצועים החלו להשתלט על צעצועים אחרים אך דבר אף נורא יותר קרה, כל שעון שהתפרק החל להתגבש לשעון אחר ובקצב מהיר הם הפכו לשעון אחד ענק, יצור אחד שנראה כחול ומוזר, החל לטפס על השעון, אף אחד לא יודע מאיפה בא אותו יצור, יש האומרים שהוא זרע מותנטי נמלט, כזרעים המשונים שמגדלים בעיר שבעבר הלא רחוק הייתה חלק מעיר השלווה מו לונג, עיר ללא שם, שתושביה היו קוריאנים ולכן הרוב קוראים לה עיר התושבים הקוריאנים.

היצור קרא לעצמו פאפולטוס והחל להתקיף את לודיבריום.


54


הכל נראה אבוד, הלוחמים הובסו אחד אחד, לא נראתה שום תקווה לעיר הזמן בשם לודיבריום, הצעצועים האכזריים הרגו אזרחים והרסו מבנים ופאפ ולטוס, היה המפקד שלהם, הוא ציווה עליהם מה לעשות ואף אחד לא יודע למה, אבל הצעצועים צייתו לו.

הצעצועים הרסו את הלגו שחיבר את עיר הזמן לאי הויקטוריה וגם לודיבריום החלה להתנתק מויקטוריה.
הסוף היה נראה קרוב מתמיד לעיר הזמן, אך לפתע הופיע, השען.

amitlevy14
19/07/11, 20:26
ניראה מעניין, תמשיך :)

Mano
19/07/11, 20:30
ניראה מעניין, תמשיך :)
תכלס, קראת בכלל?
אם כן תודה.
עוד תגובות?

amitlevy14
19/07/11, 20:42
תכלס, קראת בכלל?
אם כן תודה.
עוד תגובות?

כאן קראתי הכל, זה ניראה נחמד, יהיה נחמד אם תמשיך :)

forumen
21/07/11, 23:17
ממש נהנתי לקרוא את זה.
אתה מוכשר ברמות, ואני ממש מציע לך לעשות עם זה משהו.
זה יכול להיות רב מכר מטורף.

Mano
22/07/11, 08:02
תודה רבה! :)

WereWolf
25/07/11, 19:20
חח קראתי ממזמן אבל שכחתי להגיב O.o
נהנתי לקרוא ואהבתי את העלילה שמתפתחת....!
אני כבר ממש מעוניין לראות מה יקרה בהמשך!
החלמה מהירה מנו ושתחזור אני רוצה לקרוא את ההמשך!

amitlevy14
25/07/11, 19:39
כן זה באמת מעניין, אבל יש לי תחושה שבגלל שאני חושב שבהמשך הסיפור שלי הסיפור שלי יהיה יותר טוב משלך אז אני פחות מתלהב מהסיפור שלך, אבל אכן יש לך עלילה מעניינת.
אם נעשה סקר עכשיו של מי הסיפור הכי טוב (לפי מה שיש עכשיו) אתה המנצח :confused:, חח הנושאים שאני פותח פה על כל 2-1 פרקים ממלא את התת-פורום הזה חחחח, טוב אחי תבריא ותחזור לעניינים :D, ובהצלחה עם הסיפור :).
נ.ב- פרסמתי את פרק -7 כך שבנתיים שהוא לא מרגיש טוב :( תגיבו ותיקראו את הקומיקס, השקעתי על פרק 7 המון אז חבל שלא להגיב :)

בהצלחה שלנינו בסיפור :)

Gokudera_Hayato
26/07/11, 17:08
אחלה קראתי ונהנתי :)
אני רק חושב שהעלילה מתקדמת מהר מדי הרי תחשוב רגע אחד הקוסם השחור
והלוחם הלבן חברים טובים
ואחרי עשר דקות הם נלחמים והקוסם השחור הורג את הלוחם הלבן
אבל חוץ מזה הכל מושלם