PDA

צפייה בגרסה מלאה : משחקי השען- הזמן עומד מלכת.



Aang
07/08/13, 19:42
רק עכשיו חזרתי מחו"ל אחרי 10 ימים בגרמניה השווה.
סיימתי את הפרק הזה לפני חודש בערך והתעצלתי לעלות לכאן, אבל בטיסה חזור כתבתי יותר מפרק סולו ארוך לאדומנד.

בנוסף- בפרק הבא יהיה הסבר על העולם ואני אוסיף מידי פעם הסברים על יצורים או אירועים וכדומה.
אתם מוזמנים לשאול שאלות על העולם.


אז בלי להתמהמה יותר מידי, הנה הוא:


אדומנד.

׳חמישה ימים שהנשיא מת, האוירה ירודה בקרבנו ואנו אובדי עצות. החכמים מתחילים לחשוב מי יהיה הנשיא הבא, אך התהליך הזה עלול לקחת זמן רב שכן כם ראשי הקבוצות מעורבים בו. בכל רגע נתון המסדר ממשיך לקרוס. רוחנית, לא פיזית. חייל הזמן שביקר השאיר מזכרת מיוחדת משלו, עם הרבה אופל בתוכה, וכתובת דם ענקית: ״מי הבא התור?״.
כולם ראו את כתובת הדם, כולם מתלחששים בינהם עליה. אבל שאלה רובצת מעל כלנו, וקללה מעל אחד מאתינו- מי יהיה הבא שימות׳. אדומנד סגר את היומן ונאנח. ככל הנראה זה יהיה אחד החכמים, או המועמדים לנשיאות, חשב לעצמו.
הוא התמתח וקם מהשולחן בחדרו. הוא היה עייף, אבל גופו אמר לו שהוא צריך זקוק לרחצה. בזריזות הוא אסף את בגדיו ומיהר לקומה התחתונה. הוא פשט את בגדיו בזריזות ונכנס לתוך המיים החמים. הוא נרגע ועצם את עיניו. מחשבות התרוצצו במוחו, הוא היה עייף ולא רצה לקום. נתז מים גרם לו לפקוח את עייניו. לא היה שום צליל, אבל אדומנד היה יכול להישבע שראה בועות יוצאות מהמים. הוא שפשף את עיניו ועצם אותם שוב. בפעם השניה הוא שמע רחש, כאילו משהו עולה מהמים, אבל בעדינות.
ראש זהוב צץ מהמים ועלה לאט לאט. ראשה של ראי, המתלמדת הבוגרת ביותר בכשפים מה׳לביאות׳, עלה מהמים. גופה העירום ניצב מולו והיא התקרב עליו צעד צעד, החליקה את ידיה על יריכיו ונשקה על חזהו. הוא רצה אותה, גם אחרי ששכבה עם כל בני גילו. היא נשקה אותו על פיו. נשיקה ארוכה. הוא נישק אותה בחזרה בזמן שמשהו כבד היכה בראשו וצליל מתכתי הדהד ברחבי חדר המרחץ.


אוראס.

אוראס שיפשף את המכה שקיבל באותו יום בקרב ההיאבקות. למרות שהיא כאבה, הוא חייך כל רגע. אוראס הצטיין בהאבקות. 100 קילו שפוגעים ביריב עושים נזק רציני. תוסיף לזה את הכוח הפיזי של אוראס ותקבל מכונת הרס משומנת. לא סתם הוא נבחר ל׳שוורים׳.
השאיקה עליזה נשמעה במסדרון החשוך בעוד הוא פוסע לעבר חדרו. הוא הביט לצדדים ולהפתעתו ראה את תום. ׳מה הוא עושה כאן?׳ הוא חשב בות- הרי חדרו של תום ושל כל שאר בני גילו נמצאים בקומה הזאת. ׳למה הוא שמח כל כך?׳. אוראס הביט לצדדים בשמחה. המסדרון היה ריק.
הוא התנפל על תום בצעקת קרב חרישית.

תום.

אוראס התנפל על תום. אוראס חשב שתום לא רואה. אוראס חשב שתום לא שומע. אוראס חשב. אוראס טעה.
תום זנק והחל לברוח לכיוון המדרגות שיורדות לחצר, פנה למסדרות צדדי וצר שלאוראס יהיה קשה לרוץ בו ונעלם. אבל תום לא הסתפק בזה, הוא רץ עד סוף המסדרון ואז ירד במדרגות לוליניות שהובילו לספריה. הוא ראה צל מעליו והניח שזה אוראס. משהו שיד בכיס מעליו. ׳זה אכן אוראס׳ חשב.
תום היה זריז, אבל אוראס היה גבוה ממנו בחצי מטר לפחות. הוא רץ לכל אורך המדרגות, בין המדפים ולמעלה בחזרה- אבל בשלב מסויים אוראס התקדם עליו למרחק נשיפה, ותם הרגיש את הנשימות שלו על עורפו המזיע. ׳מה הוא רוצה ממני?׳ הוא שאל את עצמו. המרדף עמד להיגמר. אוראס יכה אותו והוא לא ילשין עליו, אבל נס אירע. כמעט נס.
הוא נתקל במישהו ונפל- ועליו נפל אוראס וצרחה מפי האישה שעליה נפלו.

ליאנירד.
היא הסתובבה לה ברחבי המבנה בעודה חולמת בהקיץ וחושבת על בנים. אבל המחשבות העלו לא החזיקו הרבה מעמד וליאנירד נפלה ארצה. למעשה- היא באמת נפלה- ועליה שכבו שני בנים, האחד קטן ורזה והשני גדול וכבד. היא צרחה בהפתעה אבל לא לזמן רב. שני הבנים הורמו באוויר והתנגשו אחד בשני. במחשבה לאחור, ליאנירד יודעת שרק תום נפגע. היא הניחה אותם על רגליהם ואמרה להם לא לרוץ במסדרון. תום גיחח והמשיך לרוץ כשאוראס ממשיך ישר אחריו. הם נעלמו במסדרון במהירות והשאירו אותה לבדה, להמשיך לחשוב מחשבות. לפתע הם השתתקו. הכל היה שקט מידי, אין צליל. רק צעדיה מהדהדים ברחבי הבניין. היא הציצה בפחד על תום ואוראס שלהפתעתה היו בריאים ושלמים והביטו בפליאה בכל הסובב אותם. האש בלפידים כבר לא זזה. שום רוח לא נשבה מהחלון והעלים שנשרו מהעץ עמדו באוויר. תום העביר יד באש. ״היא לא חמה״. אוראס ניסה להגיע לעלים אבל הם חמקו בגל וחזרו למקומם כאשר השיב את ידו פנימה. ליאנירד פערה את פיה. היא ניסתה להקרוא לרוח אבל ההיא לא באה. היא ניסתה ליצור אש אבל ידיה לא בערו. היא ניסתה לעקם בכוח המחשבה את הפמוטים, לשבור קיר, לפוצץ את הרצפה ולזמן בעלי חיים. היא סטרה לתום בעזרת כוח המחשבה והוא הועף על הקיר והזיז את הרהיטים. בזמן שליאנירד עזרה לתום לקום, הרהיטים חזרו למקומם ואוראס צחק הם שמעו תקתוק של שעון. אוראס, שכנראה פחד יותר מכל השאר. רץ ראשון לכיוון הקול והם נגררו אחריו. הם הסתובבו שעות בכל מקום וחדר, אבל השעון לא נמצא ועוצמת התקתוק הייתה שווה בכל חדר מסדרון וטרקלין. ליאנירד הייתה מיואשת. היא התישבה ונאנחה בצער כשתום התחיל לדבר. ״הזמן״ הוא אמר ״הוא קפא״ היא השלימה. הם הביטו אחד בשני בחשש שלעולם לא יראו עוד אור יום.

קצר יותר מהקודם- אבל רק כי הבא יהיה ארוך פי שלוש לפחות.
ושוב- אם משהו לא מובן ( אני לא מדבר על העולם כולו- כי הוא בפיתוחים, אלא נקודות קטנות) אתם מוזמנים לשאול ואני אבהיר.
לילה טוב.

-Yoad-
07/08/13, 19:51
גם חבר שלי בגרמניה כרגע :D
לדעתי קפצת עם הסיפור יותר מידי מבחינת עלילה.
נחמד ;)

Aang
07/08/13, 20:19
למה קפצתי?

פרולוג זה מין הקדמה. הסיפור אמור להתחיל עכשיו.

Aang
12/08/13, 14:19
המסר היה ברור. טוב תודה.