PDA

צפייה בגרסה מלאה : פרסום כוח הסודות-פרק 16- דם קר חלק ב'



Darkness2nd
04/06/13, 14:45
מתחתי היה כריש לבן ענק.
כשנפלתי מהמטוס, התחלתי לדמם מכל הרסיסים שנפלו מהמטוס שהתפוצץ.
הייתי באמצע האוקיינוס האטלנטי, מדמם, וכריש לבן מתחתי.
נהדר.
"דני! קפוץ!"
פתאום ראיתי את המורה עם סירת מנוע מאחורי.
"אני מגיע!"
שחיתי מהר לעבר הסירה, לפתע ראיתי את ראשו של הכריש יוצא מתוך המים.
פיו נפער לרווחה, ואני המשכתי לשחות לעבר הסירה.
הכריש החזיר את ראשו אל תוך המים, וראיתי את צילו מתקדם.
הגעתי אל הסירה, והתחלתי לטפס.
ראשו של הכריש הופיע מתחת לסירה, והעיף אותה למעלה באוויר.
הסירה עפה למעלה בעודי מחזיק בה.
"דני!!! תחזיק את היד שלי!"
המורה הושיטה את ידה אלי, ואני הושטתי לה את שלי.
לפתע יריה פגעה בידה של המורה, ואני נפלתי למטה.
המסוק של האביר היה מעלינו, והמורה נפצעה קשה.
הכריש הוציא את ראשו מעל לפני האוקינוס, ופער את פיו.
לפתע, השליטה מגופי נעלמה, והשרביט הופיע.
ככל שניסיתי, השליטה של חזרה.
פיו של הכריש רק נפער יותר ויותר.
התעופפתי למעלה באוויר, ועמוד של מים מסתובבים מתחתי.
ידי הושטה לעבר הכריש, והכריש התחיל להתרומם.
לאט לאט יכולתי להבחין בגופו העצום יוצא מתוך המים.
מלפני הופיע גל ענק, והגל נע לעבר הכריש ופגע בו חזק.
ראשי התסובב לאט לעבר המסוק של האביר האפל.
ראיתי את האביר קופץ מהמסוק לעברי.
חרבו מונפת באוויר והחור בגופו גדל יותר ויותר.
העפתי גלים שלמים לעברו, וחרבו עצרה את הכל.
האביר נחת בתוך המים, ומערבולת הופיעה בדיוק במקום שנחת האביר.
האביר... הוא יכול לשלוט במים?! כמוני?!
גל הופיע מתחתי, ולקח אותי רחוק מהאביר.
המערבולת גדלה וגדלה, והתקרבה לעברי.
הגל לא יכל לקחת אותי רחוק מדי, כי המערבולת הייתה גדולה ושאבה אותי.
הייתי מתחת למים, והאביר היה שם איתי.
סירת המנוע של המורה הייתה מעלינו.
עליתי מעל לפני המים, ועליתי על הסירה במהירות.
השליטה חזרה אלי.
***
סירת המנוע לקחה אותנו רחוק.
שטנו 8 שעות, ושתקנו.
"את... איתם?"
"הייתי אמורה להיות... אבל אז הבנתי מה חשוב לי.
חשוב לי שתשלוט באלמנטים הללו בלי כוח כוח הקלפים.."
מה זאת אומרת כוח הקלפים?"
"כשאתה מאבד שליטה, יש לך כוח עצום.
הכוח הזה מוגבל לשימוש של 3 פעמים.
ואני ראיתי 2 משומשות..."
"אז זאת אומרת... שבפעם אחת אני צריך השמיד את האביר השלישי?"
"אני לא יודעת... אתה חייב לגלות את זה בעצמך..."
אני והמורה שתקנו עד שראינו יבשה.
"דני! אתה רואה את זה?"
"כן, יש מצב שניצלנו?"
"אני חושבת שכן! אגביר את הקצב."
מולינו היה אי, לא היה נראה כאילו חי עליו מישהו...
"טוב, חפש אוכל בצד הזה, אני אחפש בצד הזה."
הלכתי לצד שהמורה הראתה לי.
הלכתי לי בין העצים, וראיתי מערה קטנה.
התקרבתי לפתח, וראיתי דלת.
הוצאתי את השרביט מידי, וריסקתי את הדלת עם הפטישים.
נכנסתי פנימה, וראיתי חדר עם מחשבים ומסכי טלויזייה גדולים.
"אתה בחיים?" שמעתי קול.
"מי אתה? תיזדהה מיד! אני חמוש!"
"תירגע ילד... אבל חי בזכותי..."
"מי אתה?"
איש עם חלוק שחור ועם רטייה עמד מאחורי.
"קוראים לי תיאודור, ואני מדען.
אבל אתה יכול לקרוא לי תיאו אם בא לך."
"איך אתה מכיר אותי?" שאלתי בתוקפנות.
"אני זה שייצר את הקלפים...
אתה יודע על הקלפים נכון?"
"כן... הכוח והחיים שלי..."
"נכון ילד... איך זה שאתה לא מכיר אותי?"
"סבא שלי סיפר לי שמדענים פיתחו את הקלפים..."
"אברהם הזקן והמטורלל..."
"מה? מה אמרת?"
"שום דבר! ממש כלום...
בוא אעשה לך סיור."
האיש לקח אותי לחדר אחורי ובתוכו בועת זכוכית.
"זאת הבועה שבה היית כשהיית תינוק.
ומאחורי הקיר יש את חבריך הקשורים בשרשראות ברזל."
"יש את מה?!" נבהלתי.
חיילי האביר האפל נ דרך הדלת.
רצתי מהר מאחורי הקיר, והחברים שלי לא היו שם.
האביר האפל היה שם.
"חחח איזה מצחיק אתה...
באמת אתה חושב שאני אתן לך ככה לברוח?"
החיילים באו אלינו והרימו רובים.
הרמתי ידיים, והסתכלתי על הרובים הגדולים של החיילים.
לפתע, צצו 2 רובים ענקיים מידי.
והתחילו לירות לכל עבר.
הרגתי את כל חיילים האביר, והאביר היה המום.
החלפתי את כל הנשקים שלי במהירות.
הכתי בו בפטיש, יריתי בו עם הרובים ושיחררתי עליו חומצה.
האביר לא מת...
האביר ברח מהחדר, ויצא מהמערה.
רדפתי אחריו החוצה, ואז הבנתי.
זה אותו האי שחיסלתי בו את האביר הראשון.
האביר עם הר הגעש, אז יש לי סוג של יתרון.
קפצתי על האביר עם פטישים, ודחקתי אותו את ראש ההר.
כשהייתי קרוב לאש, לא הרגשתי שום תחושה של איבוד שליטה.
ידעתי מה אני עושה, קפצתי אל תוך ההר.
"אתה מתאבד?" שאל האביר בזלזול.
"לא, אבל אתה כן."
לפני שנגעתי בלבה, האש סבבה סביבי.
כדורי האש פגעו באביר, והוא עדיין עמד במקום.
"איך לעז.."
"דני דני... אני שורד את הכמויות האלה של האש...
עוד לא הבנת את זה?"
"כזאת כמות אתה שורד, אבל מה עם זאת?"
שלחתי את האש אל האביר, האש הביאה את האביר קרוב אלי.
פגעתי באביר עם הפטישים, והוא נפל אל תוך הר הגעש.
"הוא מת."
חזרתי אל השטח שבה הייתה המורה.
היא הייתה עם מעיין, גיא, עמית וסבא.
סבא תחיל לדבר:
"דני! חדשות מעולות!
בזמן שלא היינו בבסיס כוח הסודות, חלק מחיילי המפעל של הקשת השלישי בנו אותו מחדש!
הקשת השלישי שלחו לנו מסוק חדש ותקין.. וחשבונית בעלת 5 עמודים!
אבל זה לא מה שמשנה, יש לנו את המפעל חזרה, ואנחנו יכולים לחזור לתפקד!
***
"אדוני, הכל מוכן, כל הציוד במקום."
"מצוין." אמר האביר השלישי.
"אדוני, אני שוב צריך לשבח אותך על הגאונות שלך.. לפוצץ את כדור הארץ.. איזה מין רעיון גאוני!"
"בסדר גמור, התחל במבצע.
נתחיל מקטן, יבשת אוסטרליה."
***
כשהגענו לכוח הסודות המחודש, המקום לא היה נראה כאילו הוא התפוצץ מההתחלה...
הגעתי לחדרי והדלקתי טלויזייה, רציתי לראות חדשות, מה קורה בעולם בזמן שהייתי עסוק בהשמדת אבירים.
ראיתי את מגיש החדשות אומר:
"אסון עולמי, יבשת אוסטרליה, נעלמה כולה.
אין כרגע שום הסבר מדעי להיעלמות.
מיליוני אנשים נעלמו מהעולם, מדענים רבים מחפשים כרגע את התשובות לשאלה.
מי היא היבשת הבאה?
אמריקה?
אנטרטיקה?
אסיה?
אפריקה?
אירופה?
סכנה מתקרבת."

Emollient
04/06/13, 16:02
חחח סוֹפר שלי :D~:arrogant:

Darkness2nd
05/06/13, 10:51
טוב לא נראה לי יהיה פרק היום
אפחד לא ראה את זה...

Aang
05/06/13, 16:58
אני לא כל כך מכיר את העלילה, אבל זה נראה סיפור נחמד. ממה שקראתי, אני חושב שאתה צריך לעבוד קצת על ניסוח ותיאור. אבל בכללי זה סיפור שכיף לקרוא (ואולי בניגוד למה שאני כותב עכשיו- סיפור כבד עם עלילה מאוד מסובכת בעולם לא מובן ומלא מיסתורין). אני חושב שאם תעבוד קצת יותר על הכתיבה תקבל אפקט מגניב של סיפור יפה ומושקע.

יש לי שאלה- אתה כותב אתה העלילה בספונטניות או שזה היה מתוכנן מראש.

תמשיך לכתוב.

Darkness2nd
06/06/13, 11:01
מטעם אישי אני לא אוהב עלילות כבדות מסיבה אחת פשוטה.
יש פשוט הרבה אנשים שלא רוצים להסתבך בזמן שהם קוראים.
ורוב הקהל הולך על עלילות יותר פשוטות. (זה מה שמוכר...)
אני לא אומר שהרעיון לסיפור שלך לא יהיה טוב או משהו, להפך אני די מעודד.
ומה זאת אומרת "תעבוד יותר על הכתיבה?"
כן כתבתי את הסיפור בספונטניות, שום דבר לא ממש מתוכנן כאן...

Aang
06/06/13, 14:01
תעבוד יותר על הכתיבה- לתאר, להעריך משפטים וכיוב'.
אני אישית, תמיד מתכנן קו מנחה לעלילה שלי ומנסה שלא יהיו בה "קשרים".
הכוונה לעלילה 'כבדה' היא הרבה חומר לקרוא על דברים שאתה לא מבין בהתחלה. לדוגמה: בסיפור שלי אתה קורא על הדמויות בגוף שלישי כאשר הן חיות בתוך העולם. מה שזה אומר, הקורא מפענח לאט לאט את האופי של העולם. אני קורא סדרת ספרים (22 ספרים בסדרה, wtf) שבסוף הספר החמישי (עד לשם הגעתי) העולם עדיין לא מובן לחלוטין, וחצי מהדמויות לא מפותחות עד הסוף- ולמרות כל זה אני ממש אוהב את הסדרה הזאתי. אני חושב שזו עלילה כבדה. ואל תבין אותי לא נכון, עלילה קלה זה אחלה.

השאלה שלי על תכנון העלילה הייתה די חשובה- אני קצת עוקב אחרי הסיפור ואני מגלה שכל הזמן יש אבירים נוספים. לגיבור יש כוחות קסם עצומים שרק גדלים, אבל הוא כל הזמן מפסיד ועכשיו אוסטרילה (שהיא במקרה היבשת האהובה עלי והמקום שרבע מהמשפחה שלי חיה בה) שקעה למצולות כמו כלום. אני לא אומר שהסיפור לא מעניין, הוא רק מעט תלוש (כמו איירון מן 3 בצורה כזאת או אחרת).

Darkness2nd
06/06/13, 17:09
Whatever u say boss
חבל שאמרת לי רק עכשיו... אני עומד לסיים בקרוב...
בכל מקרה אני מחכה לסיפור שלך
(ואתה אשכרה קורא ספר שאני מאמין שיותר מ300 עמודים ובספר החמישי עוד לא הבנת כלום?)

Aang
07/06/13, 08:18
הבנתי מלא, אבל לא את כל העולם. אני אפרסם בקרוב, כשאני אגמור עם ההסבר על העולם.

-Yoad-
08/06/13, 06:56
אני לא אוהב בסיפור שלך את ההגזמות וסיגנון הדיבור של האביר
לדוגמא עם יבשת אוסטרליה
ושהאביר מדבר בשפת רחוב
ולגיבור אין בכלל חולשות אבל הוא בכל זאת מפסיד
ואיך זה שיש מלא אבירים?
בסך הכל אני אוהב ת'סיפור שלך אבל תנסה להשתמש יותר בשפה סיפרותית ובפחות הגזמה

Dambo
13/06/13, 12:22
שלח לי את זה בסקיי פ אני רוצה לקרוא עוד 3:

bluehead
15/06/13, 19:32
אור מה נסגר למה אתה לא מפרסם עוד?!