PDA

צפייה בגרסה מלאה : הכרזה שילד - פרק 9



נארוטו
17/02/13, 16:17
9
שילד

אוף. כמה הייתי רוצה שהם יהיו איתי עכשיו. לפחות משהו אחד אני זוכר: את החיבוק החמים של אמי. הלוואי שהיא הייתי פה איתי. לתמוך בי ולחזק אותי מתי שיש צורך. טוב אני לא צריך להיות בבאסה עכשיו בגלל זה!
בום. פתאום שמעתי כאילו פצצה נופלת והיו מלא חריקות. כנראה שהתעלפתי. פתאום הייתי באמצע הטבע. בין הרים מושלגים אבל איפה שאני דרכתי לא היה מושלג. רק דשא. פתאום ראיתי אישה יפהפייה עם שיער שטני ועיניים חומות דבש. "שילד! אויש כמה התגעגעתי אליך!" היא אמרה ורצה לחבק אותי. "אהה מי את?" שאלתי. "עברו שלושה-עשר שנים וכבר אתה שוכח אותי? אני רוז." היא אמרה.
"ומאת בשבילי?" " אני אמא שלך." אמרה רוז.. אה אמא שלי. "א-א-א-איך את פה?" שאלתי אותה בתדהמה. "זה לא מה שחשוב כרגע. יש לי המון לספר לך!" אמרה אמי. "אתה הדבר היקר לי ביותר בעולם! היום שבו נולדת היה היום המאושר ביותר בחיינו." "בחיינו?" שאלתי. "בחיי שלי ושל אביך. אוף! הזמן קצר כל כך והמלאכה מרובה! טוב כשח-" פתאום היא סתמה את אוזנייה והרכינה את ראשה בחוזקה. "אך!! מה אתה רוצה?" היא אמרה. "אוקי! אוקי! אני אסיים מהר!
טוב מה שאני יכולה להגיד לך זה שתחפש את היהלום השחור. ותמהר. ההזדמנות הזאת לא תחזור שוב!!" היא אמרה.
"על איזה יהלום את מדברת? יש לי כל-כך הרבה שאלות! את חייה, אמא?" שאלתי. ציפיתי לתשובה חיובית. אם כן אני אעשה הכול כדי למצוא אותה. "אני לא יכולה לענות לך על זה. אבל אתה כבר בשלבי התקדמות אל היהלום."
"נו בבקשה! תעני לי! אם כן אעשה הכול כדי להשיב אותך!"
"לא אוכל לומר כלום בנושא זה כרגע, אך זכור את מילותיי: מצא את היהלום השחור." המילים הדהדו בראשי והיא נעלמה. פתאום התעוררתי. גיליתי שכל הפיצוץ והחריקות החזקות היו סתם בראשי. אבל איך? איך אמי תקשרה איתי?
-הרולד-
רצתי עם המהירות הכפולה הכי מהר שיכולתי. החצים כיוונו אותי עמוק לתוך השדה ולא ראיתי את הבור בכלל בדרך. "שיט! עבדו עלינו!" אמרתי לעצמי. באסה. סתם בזבזנו זמן ורגל. הגעתי למין סוג של מחסן נטוש. שמעתי קולות שם. זה היה שני אנשים ו..אדי! הוא שם. האזנתי להם: "יורש הכתר! אבא שלך באמת לא רוצה אותך! מזל שיש לנו תוכנית ב'!" אחד מהם אמר. "טוב החברים שלי יבואו להציל אותי לא משנה כמה טיפות דם תשימו בשביל!" אמר אדי. הייתה לי צמרמורת. הם עשו את זה?! "טוב חבריקו! אנחנו הולכים לרצוח אותך! אין לנו מה לעשות איתך ואסור להשאיר עקבות!" אמר השני. "חה, חה, חה. סיימנו עם הבדיחות? נראה לי שכן. נו אז מה התוכנית?" שאל אדי. "מה שאמרנו." שמעתי חרב נשלפת והתפרצתי פנימה. "קסם חיתוך!" צעקתי ושלכתי עם המטה שלי קרן אור חותכת. היא חתכה את החבל שאדי היה קשור בו והוא קם והתחיל לבוא לכיווני. "אדי! התגעגעתי!" אמרתי לו בזמן שברחנו משם. "מהירות כפולה!"
"אדי?!" הוא שאל. "קיצור לאדוארד. לוקאס ואדוארד זה שמות של חננה!" אמרתי לאדי. "אתה חננה אבל אני סבבה עם השם!" הוא המשיך. "אה כן, אחרון בהריון!" הוא צעק והקף אותי. ראיתי כבר את הביה"ס.
-שילד-
"מה זה?" שאל לוקאס. הופתעתי שהוא פה. "אהה... סתם תליון," אמרתי. "סתם? תראה לי מה יש עליו!" הוא אמר. "די, אל תהיה עלוקה." אמרתי לו. "וואי! מה יש לך ברגל? למה היא חבושה?!" הוא שאל. "נפלתי לבור בזמן שחיפשנו אותך."
"אהה הבור. אז הוא כן הצליח לעבוד עליכם!" הוא אמר. "מה?" "מי שחטף אותי: הוא זה שעשה את הבור כדי לנסות לבלבל אתכם. כנראה שהוא הצליח.." אמר לוקאס. פתאום נכנס הרולד. "יא מהיר!" אמר הרולד בהתנשפות. "אתה בהריון!" אמר לוקאס להרולד. "מה? פספסתי משהו?" שאלתי.
ענה לי לוקאס: "לא הרבה. דרך אגב: יצאתי קצת מאזור המערה לפני שחטפו אותי והשעון שלי חזר למהירות רגילה. זאת אומרת שגיליתי כשאנחנו באזור המערה, הזמן חולף מהר מין הרגיל!"

ביום שישי לכל היותר יצא פרק!

Slime
17/02/13, 16:23
לא יכול לחכות לפרק ההמשך

נארוטו
17/02/13, 16:29
חח אני עליו עכשיו

RoNeNz
17/02/13, 17:12
אחי זה פחות קצר מתקציר

Slime
17/02/13, 17:26
למה כל כך הרבה זמן?

RoNeNz
18/02/13, 06:52
וואו אחי פרק פצצה