PDA

צפייה בגרסה מלאה : פרסום יצירה של אח שלי



Mushroom
06/02/13, 16:52
אח שלי כתב ספר שכרגע יש בו 26 עמודים,הספר לדעתי מאוד מעניין אבל הוא הפסיק מאמצע,אני מפרסם את זה פה בשביל תגובות חיוביות שיוסיפו לו מוטיבצייה להמשיך,אז בבקשה בלי תגובות שליליות.
תודה
*אני הוספתי את התמונות*
אסי"ר
סאגה ראשונה
ההתחלה


פרק 1-התחלה חדשה


שלום לכםקוראים לי אור עופר,אני בן 15,אבל הסיפור שאני עומד לספר לכם התחיל בגיל 13
הלכתי לחטיבה,כמו בכל יום,הייתי בכיתה ז׳ ושנאתי את בבית ספר ואת המורים.באותו יום חבר שלי יאיר לא הגיע לבית הספר.התקשרתי אליו,אבל הוא לא ענה.שיחקתי באייפוד עם ראובן וסהר,עוד חברים שלי באנגרי בירדס,כשקרה משהו מוזר..רציתי לעשות שלב ולהשיג בו 3 כוכבים,בשלב האחרון בעולם האחרון.
סהר אמר:”תן לי לנסות,זה שלב קשה רצח!”
אמרתי:”רק שנייה! אולי אני אצליח לפגוע עם הציפור הצהובה בחזיר המלך!”
זרקתי את הציפור הצהובה,ופתאום באוויר היא נעצרה,ועפה לכיוון המסך כאילו המשחק הפך לתלת מימד,והמסך עצמו נשבר!
הפלתי את האייפוד מבהלה,האייפוד נשבר לרסיסים ועם הרסיסים היה כתוב ״בואו אליי הביתה. יאיר״http://up364.siz.co.il/up1/zjhyzj4ynilj.jpg (http://www.siz.co.il/)

סער אמר:”אתה חייב לי אייפוד חדש! אבל מה לעזאזל קרה עכשיו?” [מה לעזאזל זה סוג של המשפט מחץ שלו,תצפו לזה הרבה...]
לא הבנו כלום,בסך הכל היינו בבית ספר ודבר כזה קורה?
אחרי שהבית ספר נגמר,חשבנו אם ללכת ליאיר,כי הוא לא יכול לעשות כזה,אז זה כנראה לא הוא.בסוף החלטנו ללכת אליו,אבל אף אחד לא היה בבית,חיכינו וחיכינו אבל אף אחד לא הגיע.בסופו של דבר החלטנו לחזור הביתה,ואז עף על ראובן סוג של חץ מוזר כמו בסרטים, וראובן התעלף,ואז עף עליי חץ כזה,ולא ראיתי לאחר מכן,אבל כנראה שהעיפו גם על סהר אחד.שלושתנו ויאיר התעוררנו בתוך כלוב.
http://up364.siz.co.il/up3/nldljjykrm0z.png (http://www.siz.co.il/)ראובן שאל:״איפה אנחנו?״
סהר אמר:״מאיפה אני יודע?! יאיר קרא לנו לבוא עם שברי המסך״
יאיר אמר:״מה? אני הייתי בדרך לבית ספר ששמעתי רעש מוזר ואז התעוררתי פה לידכם.”
סהר אמר:״אז מי קרא לנו? ואיך הוא העיף את הציפור למסך? זה היה מגניב! אהה יאיר,אתה לא יודע,שיחקנו אנגרי בירדס ופתאום עפה אלינו הציפור הצהובה למסך,והמסך נשבר!״
אמרתי:״טוב,זה לא חשוב כמה מגניב זה היה,למה אנחנו בכלוב?״
מיד אחרי שאמרתי את זה,טלוויזיה ענקית ירדה מלפנינו.
ראובן אמר:״אני מקווה שלא ישמיעו לנו ג׳סטין ביבר,אחרת היה עדיף שהיו הורגים אותנו"
יאיר אמר:״זה לא זמן לצחוק! אולי יסבירו לנו איפה אנחנו ולמה אנחנו פה.״
הטלוויזיה נדלקה,וראינו איש עם מסכה,ושמענו אותו אומר:״שלום לכם, אסי״ר״
אף אחד מאיתנו לא הבין למה הוא אמר ״לכם״ ו״אסיר״,ואז הוא המשיך לדבר
״אור,סהר,יאיר,ראובן, כולכם פה בגלל החלטה שאתם תעשו בעתיד,החלטה שתגרום להשמדת כל העולם כפי שאנחנו מכירים אותו,לכן...אני עומד להרוג אתכם!”http://up364.siz.co.il/up1/lzvkfwwyyml2.png (http://www.siz.co.il/)





פרק 2-סוף הסיפור
ראובן,החכם אמר:״למה פשוט לא הרגת אותנו בזמן שהיינו מחוסרי הכרה?״האיש במסכה אמר:כי אני לא יכול להרוג אתכם״ראובן אמר:אז איך אתה מתכנן להרוג אותנו?האיש אמר:״על ידי שאני אחשמל אתכם למוות בעזרת המוליכות של המתכת!״ראובן אמר:״אז יכולת פשוט להרוג אותנו כשהיינו מחוסרי הכרה על ידי זה שתחשמל את הכלוב,למה חיכית שנתעורר?״האיש אמר:״טוב,סליחה שאני לא חושב על הכל עד הסוף כמוך!! רציתי שתדעו למה 4 תלמידים רגילים שלא עשו כלום מתים סתם ככה!״ראובן אמר:״לפי הטכנולוגיה המתקדמת שאני רואה בחדר,אתה יכול להכניס את המידע ישר למוח שלנו,למ...״ האיש קטע אותו ואמר:״די כבר!!! תמותו!!״ וראינו אותו לוחץ על כפתור
ראינו חוט שמוביל לכלוב שלנו מלא ברקים,שמתקרב במהירות.ראובן אמר:״לפי המהירות של החשמל, נמות עוד 3 שניותסהר אמר:״טוב,כנראה שזה הסוף,להתראות חברים״החשמל הגיע,והתחשמלנו, זה כאב יותר מכל זריקה שעשיתי בחיים שלי ביחד,זה כאב יותר מהפעם שנשברה לי היד,בקיצור,זה כאב מאוד.
~הסוף~



קרדיטים:אור עופר: כות...רגע אחד,הסיפור לא נגמר! זה בקושי מתחיל! אנחנו לא מתים חברים!
יאיר העיר אותי,היינו בתוך סוג של מפעל הרוס,עם הטלוויזיה הענקית ההרוסה.אני הערתי את ראובן ויאיר העיר את סהר, וכולנו יצאנו מהמקום הזה,וראינו את האיש עם המסכה,ואחרי דיון ארוך ומשעמם שלא תרצו לקרוא החלטנו להוריד לו את המסכה,[אם אתם רוצים לקרוא,תמשיכו לקרוא,אם לא,תדלגו לפרק 3]
ראובן אמר:״בואו נוריד לו את המסכה!״כולנו היינו נגד הרעיון.יאיר אמר:״אנחנו צריכים לשים את החרא הזה מאחורינו״סהר אמר:״אני לא רוצה את החרא הזה מאחורי! אני רוצה אותו באסלה! אבל כן,בואו נעזוב את המקום הזהראובן אמר:״תקשיבו,אני אמרתי שנמות,חישבתי את המהירות של החשמל,ואני אף פעם לא טועה! זה סימן שצריך להוריד לו את המסכה!״אני אמרתי:אבל אולי יש שם פצצה! אולי הוא עדיין חי,אולי משהו מסוכן אחר שאין לי רעיון במוח להגיד אותו עכשיו!״ראובן לא וויתר,ואמר:״אתם לא סקרנים לראות אולי זה מישהו שאנחנו מכירים? הוא אמר שנעשה החלטה לא טובה,איך הוא ידע את זה? הוא מהעתיד!״סהר התחיל להגיד משהו,אבל ראובן קטע אותו מיד.״אני לא יודע מה איתכם,אבל אותי לא תצליחו לשכנע לעזוב את המקום הזה כשאני לא יודע מי זה מי שרצה להרוג אותנו.״אני אמרתי:״הוא צודק,זה כמו בכל התוכניות המותחות האלה.רק שפה לא יהיה המשך, זה הסיכוי היחיד שלנו לדעת מי זה.סהר הסכים איתנו,והוא שכנע את יאיר לבוא איתנו להוריד את המסכה.











פרק 3-מי זה האיש במסכה?
באנו להוריד את המסכה,עשינו קבוצות של עץ או פלי,עשינו אני וסהר,סהר ניצח, וראובן ויאיר,ראובן ניצח,ולאחר מכן ראובן ויאיר עשו הטלת מטבע,ויאיר ניצח.יאיר פחד להוריד את המסכה, אז ראובן הסכים להוריד את המסכה במקומו, (סיפרתי את זה בשביל למשוך קצת משפט בשביל המתח של לדעת מי האיש עם המסכה)ראובן ניגש אל האיש,בזמן שסהר שם באייפוד השבור שלו מוזיקה מותחת כזאת,וראובן הושיט את היד בהילוך איטי,עד שנגמר השיר של ה3 דקות,ראובן עבר קצת יותר מחצי הדרך.סהר שם את השיר שוב, ולקראת הסוף ראובן תפס את המסכה,הוריד אותה וראינו...לא האמנו למה שראינו,אמנם הפנים היו מכוסים דם,אבל עדיין יכולנו לדעת... בשביל לוודא שידענו,ניקינו את הדם עם מטלית,ועכשיו היינו בטוחים... זה.... היה....האדם שהכי פחות ציפינו שיהיה האיש במסכה,חשבנו אולי זה אחד מאיתנו מהעתיד,אולי זה אחד ההורים שלנו,או מורים ששונאים אותנו,אבל זה לא היה אף אחד ממה שציפינו שזה יהיה,זו הייתה הפתעה גמורה.זה............ היה.........מישהו שאף פעם לא ראינו בחיים שלנו. *_* [עד הקטע הזה,נגלה מי זה בהמשך,אבל אני מקדים את הסיפור...]לא היה לא דופק והוא לא נשם,לא יכלו להמשיך משם לשום מקום,חוץ מלחזור לחיים הרגילים שלנו,וכך עשינו למשך שנה וחצי,עד תחילת כיתה ט׳,פה הסיפור האמיתי מתחיל...

נועם
06/02/13, 17:36
אתה יכול לכתוב את ההמשך?

כי זה מותח אותי אש

Ariel
06/02/13, 17:52
כתיבה לא משהו.
נשמע כיאלו לקח ספר בסגנון של הילדים מגבעת נפוליון.
לא מותח צפוי מאוד. (בערך הפרק הבא לא נתתה קצה חוט לחשוב.)
בסה''כ ספר נחמד לילד בגיל?

Mushroom
06/02/13, 18:26
נועם תודה רבה על התגובה,אח שלי התלהב והמשיך לכתוב :)
ושוב אני מבקש בלי תגובות שליליות אם יש בבקשה תשמרו אותם לעצמכם,תודה

פרק 4-התחלה ישנה
אז,אני אור עופר,ויש לי 3 חברים טובים.


ראובן בירנבאום-גאון,חכמולוג ותלמיד מצטיין
יאיר ׳רוסמן׳ רוסמן-חכם,ובן של הבעלים של מפעל גדג׳טים מצליח
סהר פאר-חזק ומעצבן ^_^
ואני-נורמלי,שקט ולא מתערב הרבה


לא דיברנו יותר על מה שקרה חוץ מכמה פעמים ישר אחרי זה,אך לאחר מכן,כמעט שחכנו שזה קרה.
הלכנו לטיול השנתי,בילינו שעתיים וחצי באוטובוס שמענו מוזיקה,שיחקנו בטלפונים,ודי השתעממנו.
אחרי זה עצרנו לאכול ארוחת צהריים,ואז נסענו עוד 3 שעות,והגענו לאילת.
הכי מבאס זה להגיע לאילת בטיול שנתי.ולישון באוהלים,זה מרגיש כמו להיות הומלס.
אני ישנתי באוהל קטן משלי, וראובן,רוסמן וסהר ישנו באוהל גדול.


באותו הלילה,איש זקן נכנס לאוהל שלי והעיר אותי,כשהתעוררתי, הייתי בטוח שהזקן הזה עומד לאנוס אותי בכל דרך אפשרית.
הוא לקח אותי רחוק מהאוהלים,מה שגרם לחשדות שלי שהוא אנס לגדול,ואז הוא שלף את הדינג-דונג שלו,מה שמסתבר שזה מכשיר מהעתיד, הוא הכניס לי את זה לאוזן, וראיתי משהו, שנראה כמו עיר בעתיד, וראיתי איש עף עם נעליים מעופפות, נחת והשמיד את העיר ולאחר מכן הוא רשם עם לייזר שיצא מהיד שלו "אני י מאסי"ר"
באותו רגע,נזכרתי שהאיש עם המסכה קרא לנו אסיר, אור סיר יאיר ראובן,הוא גם אמר שנעשה החלטה שגויה בעתיד.
אולי זו ההחלטה? אולי נשמיד ערים בעזרת לייזר מהיד ורק זקן אחד מהעתיד ששולף את הדינג-דונג שלו ודוחף אותו לאוזן שלי יוכל להציל את העתיד בעזרת הדינג-דונג הקסום שלו?
י זה יאיר,האיש שראיתי נראה קצת כמוהו...


ראיתי פחות או יותר אותו דבר,עוד 3 פעמים,עם אנשים שדומים לי,לסהר, ולראובן,אבל לראובן מהעתיד היה הכי כיף,כי במקום משקפיים יש לו סוג של משקפי לייזר.
הזקן אז אמר:”It's raping time” ואז ידעתי שאני צריך לברוח משם.
ברחתי בחזרה לאוהל של ראובן סהר ויאיר,הערתי אותם והסברתי להם הכל,חוץ מהקטע של "איטס רייפינג טיים" את זה אני לא אחלוק עם אף אחד... אפילו לא אתכם!!


























פרק 5-בחזרה לעתיד
למחרת בבוקר,כל הכיתה התעוררה לטייל... אני שונא טיולים...
אני והחברים שלי דיברנו וחלקנו מחשבות. למשל אני חשבתי שזה אולי באמת אמיתי אבל ראובן טען שזה "סתם זקן משוגע שבסך הכל ניסה כנראה לאנוס אותי"
יאיר הגיב לו:”אם הוא היה אונס אותו הוא היה נכנס לכלא,ומי לעזאזל ירצה לאנוס את הדבר המוזר הזה? בלי כוונה להעליב כמובן אור..”
אמרתי:”לא נעלבתי...”
סהר אמר:”זה בטח היה סתם חלום,פסיכולוגים אומרים שלפעמים חלומות נגרמים מטראומה"
אמרתי:”זה לא היה חלום,זה היה אמיתי."
ראובן אמר:”טכנית אתה לא יכול לדעת בוודאות,עובדה שכשאנשים חולמים הם לא יודעים אם זה חלום אלה אם כן הם התכוננו הרבה זמן לחלום צלול,ששולטים בחלום."
וכולנו אמרנו ביחד:” כבר ראובן!”
ראובן צחק קצת והרביץ לכולנו בתורות.
אחרי שעתיים משעממות של טיול,עצרנו לאכול, וכשהלכתי לשירותים,ראיתי את הזקן שוב.
הוא הסביר לי שהוא רק בודד מאוד בזמן האחרון,ובעתיד לעשות יחסים זה בלתי חוקי,והוא התנצל.
בערך מאיה אחרי שאמרתי שאני סולח,הוא הרביץ לי בבטן עם מכשיר מוזר,וכשנרגעתי מהכאב, ראיתי שאני כבר לא בשירותים הרגילים...
במקום משתנות היו צינורות,במקום תאים היה משהו בלתי מוסבר,והבנתי שאני לא במקום שבו חטפתי את המכה,כי גם הזקן לא היה שם.
יצאתי מהשירותים,וראיתי מכוניות מעופפות,בניינים מעופפים,ציפורים על גלגלים,והבנתי שאני לא בהווה יותר...
אני בעתיד!
























פרק 6-כולם לעלות לרכבת העתיד!


אנשים היו לבושים בבגדים צהובים עם הרבה כפתורים,ראיתי אישה לוחצת על כפתור אחד ומהנעליים שלה יצאו 2 מנועים,ומהמנועים יצא אש והיא התחילה לעוף!
חזרתי לשירותים,חשבתי אולי אני יכול לחזור בחזרה להווה,אבל להפתעתי,ראובן היה שם.
הוא אמר:”מה קרה לשירותים? ומה לקח לך כל כך הרבה זמן?”


אמרתי:”האיש הזקן הרביץ לי בבטן ועכשיו עברתי לפה!”


ראובן אמר:”אני נכנסתי לשירותים לבדוק מה לוקח כל כך הרבה זמן,ואיש זקן קפץ עליי,הרביץ לי בראש ואז הייתי פה כשאתה נכנסת לחדר.”


אמרתי:”אני די בטוח שאנחנו בעתיד,בו החוצה ותראה"


יצאנו החוצה וראובן הסכים איתי שאנחנו כבר לא בהווה.
נכנסנו בחזרה לשירותים,וסהר היה שם.


הוא שאל:”למה לוקח כל כך הרבה זמן? ומה קרה לשירותים?”


ראובן ואני הסברנו לסהר שאנחנו בעתיד,הוצאנו אותו החוצה לראות,הוא הסכים איתנו,נ בחזרה לשירותים,וראינו את יאיר.


אמרתי לפני שהוא הספיק להוציא מילה:”אתה שואל מה קרה לשירותים ומה לוקח כל כך הרבה זמן? אנחנו בעתיד,'סתכל בחוץ,תחזור ובלה בלה אנחנו באמת בעתיד"
יצאנו החוצה,ולא היה לנו רעיון מה לעשות.


יאיר הציע:”העיר הזאת דומה לאילת,להורים שלי יש סניף באילת,אולי זה עדיין קיים! בואו נתחיל מזה.”


סהר אמר:”זה לא נראה לי כמו אילת,אבל אם אתה יודע את הדרך לשם,אז קדימה,תוביל.”


הלכנו כמה רחובות ועצרנו בחנות בשם גדג'ט בדונג.
יאיר אמר שפה הייתה החנות,ואולי הם שינו את השם.
נכנסנו לחנות ומוכר עם אין מתכתית אמר:”שלום לכם,מחפשים משהו מסוים? אולי ילוסוט כמו שיש לכולם?”


יאיר שאל:”ילוסוט זה החליפה הצהובה הזאת שכולם לובשים?”


האיש אמר:”כן,אכן,זה עולה רק 9.99 קני.”


סהר אמר:”אין לנו כסף,ואנחנו לא פה לקנות,הבעלים של החנות זה משפחת רוסמן?”


האיש אמר:”לא,לא,הם מכרו את העסק לפני 300 שנים! מישהו מכם קרוב של רוסמן?”


יאיר אמר:”כן,אני יאיר רוסמן"
האיש צחק ואז אמר:”ניסיון יפה,אבל השם הזה כבר תפוס ואני מכיר את האיש אישית,הוא מכר את העסק!”


ראובן אמר:”אך זה לא הגינוי אדוני,אם העסק נמכר לפני יותר מ300 שנה על ידי יאיר רוסמן, זה אומר שיאיר היה בן לפחות 18,מה שאומר שיאיר רוסמן חי יותר מ318 שנה,מה שלפי החישובים שלי לא יכול להיות,ואני אף פעם לא טועה!”


האיש צחק שוב ואמר:”מה,אתה מהעבר? אתה מ3000 או משהו?”


סהר שאל:”באיזה שנה אנחנו?”


האיש אמר:”שנת 5000,אז אתם באמת מהעבר? יודעים מה,זה לא מעניין אותי,תפסיקו לבזבז לי את הזמן.”


יאיר אמר:”אני יאיר רוסמן משנת 2013,אני רוצה לדבר עם יאיר רוסמן!”


האיש נתן לנו את הכתובת,והלכנו משם.
ביקשנו הוראות מכל מיני אנשים ברחובות,ולבסוף הגענו אל הבית של יאיר.
צלצלנו בפעמון,ופתח לנו איש שנראה כמו יאיר.


יאיר שאל:”אתה יאיר רוסמן?”


האיש ענה:”סוף סוף הגעת,חיכיתי לרגע הזה מאות שנים מר יאיר רוסמן!”


יאיר המבולבל שאל:”מה זאת אומרת?”


האיש ענה:”אני יאיר רוסמן מהעתיד,ומנבא עתידות זקן אמר לי שתבוא לבקר אותי,ואני אוכל לקבל מה שאני רק אקצה מתי שרק ארצה אם אני...”


יאיר שאל:”אם אתה מה?”


יאיר מהעתיד תפס את יאיר בפנים,הרים אותו,לקח כפפה עתידנית,הכניס לו אגרוף לבטן,ויאיר נעלם!


יאיר מהעתיד לחש:”אם אני אהרוג אותך...”

נועם
06/02/13, 18:50
וואי יש המשך?
ודרך אגב אם יאיר מהעתיד יהרוג את יאיר מהעבר זה לא אומר שיאיר מהעתיד לא יכול להתקיים?

Benatar
06/02/13, 19:19
נועם צודק,זה יצור פרדוקס.וקרע אותי הקטע עם ה"איטס רייפינג טיים!"XD

נועם
06/02/13, 20:18
כן האיטס ראפינג טיים היה חזק XD

אה ומתי שיצא לך תכתוב את ההמשך כי אני חייב לדעת מה ההמשך

Mushroom
07/02/13, 04:58
תודה רבה על התגובות,אני שם את פרק 7 ו8,כי בהמשך יש תמונות ואני לא יכול לשים אותם כרגע

פרק 7-מה קורה פה?
אני סהר וראובן התרחקנו לאט לאט,ותפסו אותנו מאחורה 3 אנשים,יאיר מהעתיד אמר:”אור ראובן וסהר,תתפסו את הגו'ג שלכם ותהרגו אתכם מהעבר"
כל אחד מהם הרים את אותה כפפה מוזרה שיאיר השתמש בה,נתנו לנו אגרוף בבטן,ועברנו למקום אחר מלא ריק,ששם ראינו את יאיר.
אמרתי:”אנחנו בחלל?”
ראובן אמר:”אין סיכוי שאנחנו בחלל,משום שאם היינו בחלל לא יכולת לנשום מספיק זמן בשביל שכולנו נצוף אחד לשני ועוד שנייה אחת להגיד אנחנו בחלל,אז לא,אנחנו לא בחלל.”
סהר שאל:”אז איפה לעזאזל אנחנו?”
יאיר אמר:”לפני שהגעתם,היה פה הזקן שהעביר אותנו לפה,הוא אמר לי שהוא הלך אחורה בזמן להגיד לאור שנהיה איום לאנושות,ולאחר מכן העביר אותנו לעתיד בשביל למנוע את העתיד הזה.הוא גם אמר לאנחנו מהעתיד להעביר אותנו לפה עם הכפפה הזאת,ככה אנחנו הופכים למרושעים כאלה מוקדם יותר,אך רק עם חצי מהכוח שהיינו אמורים לקבל,שהוא מועבר ל'אנחנו' מעתיד אחר,שאותו נתקן אחרי שנביס את האנחנו שהעבירו אותנו לפה.”
שאלתי:”הוא הספיק להגיד את כל זה ב8 שניות שלא היינו פה?”
יאיר אמר:”הוא אמר הרבה יותר מזה,קיצרתי את הדברים שלו,ולא הייתם פה בערך יומיים, לא 8 שניות.”
ראובן אמר:”אז אנחנו במימד שבו הזמן ארוך יותר,ולפי מה שהבנתי מדבריו של יאיר,השערתי היא שהזקן שולט במימד הזה.
הזקן הופיע משום מקום ואמר:”אתה צודק.” ולאחר שהוא אמר את זה,הופיע רצפה שנפלנו אליה.
הזקן אמר:”שלום לכם אור סהר יאיר וראובן,אתם פה בשביל למנוע מאסי"ר להתקיים,קוראים לי צ'סטר ואני אעזור לכם להפעיל את כוחותיכם במלואם.”
סהר אמר:”שלום צ'סטר, רציתי לשאול משהו... אממ..מה זה היה... אהה כן, איפה אנחנו!!!! ויש לנו כוחות?!!? מה לעזאזל קורה פה!?!?”
צ'סטר השיב:”אני אסביר לכם הכל,אבל זה יכול לקחת זמן...”
כולנו הסכמנו,והוא התחיל להסביר.

צ'סטר התחיל לדבר:”אנחנו עכשיו בשנת 5000,עברו 2987 שנים מאז הזמן שהייתם בו"
ראובן הפריע ואמר:”טכנית, אנחנו יותר קרובים ל2986 שנים מאז ה...”
צ'סטר קטע אותו ואמר:”ת כבר ראובן!איפה הייתי? כן,אנחנו בשנת 5000,אבל מאיפה שאני בא,זו שנת 5025 שם יש... איך אתם קוראים לזה? 'כנופייה' שקוראים לה 'אסי"ר',יש בה 36 חברים רגילים ו4 מנהיגים, אור ראובן יאיר וסהר.הכל התחיל בשנת 5005,העסק לשעבר של יאיר פיתח כפפה בשם גוג',שמעבירה אנשים למימד שמישהו שהוחלט מראש שולט עליו,ששם בעצם אפשר לשלוט בבן אדם הנמצא בפנים.הבעלים החדשים של גדג'ט בדונג הכניס את יאיר פנימה,כנקמה על זה שמכר לו עסק כושל, אך ליאיר היו שבבים במוח,מה שהמתכנתים לא לקחו בחשבון,שגרם ליאיר לצאת מהמימד עם הכוח של המימד. המימד היה מימד הזמן,אז ליאיר היו כוחות שליטה בזמן.יאיר,שעבר הרבה מאוד סבל במהלך הרבה השנים שחי,החליט לנצל את הכוח לרוע,הוא לקח 3 סוגים שונים של גוג'ים ו3 שבבים שהכניס לאור,ראובן וסהר למוח,ואז הכניס כל אחד מהם למימד שונה.את סהר הוא הכניס למימד המוח-כשסהר יצא הוא יכל לשלוט באנשיםאת ראובן הוא הכניס למימד החלל-כשראובן יצא הוא יכל לשלוט בחללאת אור הוא הכניס למימד הצפע-כשאור יצא הוא היה חזק במיוחד ומהיר במיוחד
כשמאחדים כוחות,הם בלתי מנוצחים והחליטו להקים כנופיה,סהר גרם לכל ליג וליג [ליג זה שוטר בעתיד] להצטרף לצד שלהם,וכל מי שמתנגד הם לא יצטרכו לטפל בו בעצמם, ובכנופיה יש עוד 36 אנשים שהשיגו גוג' לפני שירד מהחנויות,אמנם לא קיבלו כוחות אך הם לא מושפעים מוכחותם של אסי"ר,אז קיבלו אותם לכנופיה.
בשנת 5008 הקימו מפעל ליצירת נשקים,סהר השתלט על מוחם של המדענים הגדולים ביותר שיצרו להם נשקים קטלניים כמו אצבע לייזר ועיניים בגב.
כל העולם היה תחת שלטונם של כנופיה כל כך קטנה,ב36 ארצות שמו את חברי הכנופיה כראשי ממשלה,ובכל שאר המדינות השתלטו על ראשי הממשלה.
אין מתנגדים לאסי"ר בארצות,אך יש מחתרת שלא מתקדמת.אני הייתי הסגן המחתרת עד 5025,שגיליתי משהו מעניין מאוד,אנשים במחתרת נעשו שטופים על ידי סהר,ולפני שהוא הספיק לשטוף אותי,חזרתי בזמן 3012 שנים אחורה, וקראתי לכם לעזור לי.גנבתי 4 מהגוג'ים שהיו למחתרת,ודינג דונג אחד.עכשיו אתם מבינים למה ניסו להרוג אתכם? בשביל למנוע את העתיד,אבל זה לא עזר,לא מתתם משום שבשנת 5015 אסי"ר חזרו בזמן וחיזקו את עוצמת החיים שלכם פי 15, והנסיון לחשמל אתכם יכול להרוג מקסימום פי 3 מעוצמת חיים נורמלית.”
סהר אמר:”יש לי שאלה"
צ'סטר השיב:”קדימה,מה השאלה?”
סהר שאל:”איך אתה עומד להפעיל את הכוחות האלה שיש לנו? איך אנחנו,4 ילדים בני 15 אמורים להביס 4 מבוגרים בני 3000? ואיך לעזאזל אנחנו בני 3000?!?”
צ'סטר השיב:”בשנת 2040 המציאו עסק שיכלו שם להאריך חיים עד שנת 6000,העסק נסגר מיד אחרי יומיים כי הוא משנה את האישיות והמוח של מי שלוקח אותו.אני עומד להפעיל את הכוחות שלכם על ידי אימונים רבים,אז תתכוננו,כי החודש הבא עומד להיות החודש הכי קשה בחיים שלכם!”









פרק 8-האימונים מתחילים
צ'סטר יצר רובי לייזר,סכינים ורובוטים.
הוא אמר:”כל אחד שייקח רובה לייזר וסכין,ותביסו את הרובוטים האלה,יש פה 4 רובוטים, אחד נגד כל אחד.הרמת כוח של כל אחד מהם זה 5,רמת הכוח הממוצעת של אסי"ר עם החצי כוח,אלה שאתם עומדים להלחם מולם הוא 45,000,000,ויש להם גם יכולות מיוחדות ואפשרות להעלאת כוחות.”
כל אחד מאיתנו לקח סכין ורובה לייזר,והתחלנו לירות על הרובוטים.הרובוטים התחמקו מהלייזרים , והתקרבו אלינו לאט מאוד
צ'סטר אמר:”אתם צריכים לכוון בדיוק לאמצע הגוף שלהם,אחרת הם יתחמקו.”
ניסינו לכוון לאמצע,אבל זה היה מאוד קשה עם רובים כבדים וכוונת עקומה.כשהרובוטים הגיעו אלינו,החלטנו כולנו לדקור אותם עם הסכין,כשדקרנו,הרובוטים התפוצצו ונפצענו קשה.
צ'סטר אמר:”אסור לתת לאויב להתקרב מדי,אם הוא קרוב מדי אפשר ליפול למלכודת...טוב,ננסה שוב!”
ניסינו שוב ושוב במשך 12 שעות רצוף,אבל ללא הצלחה,כל פעם הם התקרבו מדי ולא הייתה לנו אפשרות,חלק מהפעמים המשכנו לירות והם הגיעו והתפוצצו עלינו וחלק מהפעמים דקרנו והם עדיין התפוצצו.
צ'סטר אמר:”אתם מקרה אבוד,אולי אתם לא מצליחים כי אתם לא רגילים לרובים האלה... נמשיך לאימון הבא ונחזור לזה אחר כך.”
הרובים,הסכינים ורובוטים נעלמו,והופיעו משקולות
צ'סטר אמר:”פשוט תרימו את המשקולות האלה 3 שעות,זה הכל"
לא ציפינו לזה,אבל פשוט הלכנו למשקולות להרים אותם,אבל המשקולות לא היו משקולות רגילות,הם שקלו 70 קילו! זה שוקל יותר ממני! איך אני אמור להרים משקולת ב70 קילו לכל יד?
סהר אמר:”תסביר לי,איך אנחנו אמורים להרים את זה?”
צ'סטר אמר:”אז גם הכוח של אנשים בשנות 2000 כזה חלש?? טוב,מה המשקל שאתם יכולים להרים?”
יאיר ענה:”פשוט תכין 8 משקולות מכל מספר בין 1 ל20 אוקיי?”
צ'סטר אמר:”20?? אתם רציניים? אי אפשר להתקדם לשום מקום ככה!”
ראובן אמר:”טכנית,אפשר להתקדם לכיוון שיגרום למוות בטוח שלנו,אבל אנחנו לא רוצים ללכת לכיוון הזה..”
צ'סטר אמר:”תנו לי קצת זמן לחשוב על זה,לכו לישון" ואז הכין 2 מיטות קומותיים.עבר יום...עבר שבוע...עברו שבועיים...עד שבסוף נגמר החודש שהוא אמר שייגמרו האימונים ובקושי התאמנו בחודש הזה!
אחרי חודש וחצי הוא חזר ואמר:”יש לי רעיון שבעזרתו תוכלו להתחזק.”
יאיר אמר:”וזה.....?”
צ'סטר התחיל לעשות מן ריקוד מוזר מסביב ארבעתנו,ואחרי 2 דקות,צ'סטר צעק משהו לא מובן.זה היה נראה כאילו פיקסלים עפים מהגוף שלו,ולאט לאט הפיקסלים הקיפו אותנו,ורבע מהפיקסלים נצמדו לכל אחד מאיתנו,ואחר כך לא ראיתי יותר מה קרה לאחרים,אבל הפיקסלים האלה העיפו אותי לשמיים ונ אליי,וזה מה שאני זוכר עד שהתעוררתי.התעוררתי עם מכנס שחור,חולצה לבנה עם ברק כחול,ולא במימד הזמן יותר,התעוררתי בעולם האמיתי,בשנת 5000,ליד השירותים שהועברתי לזמן הזה בהם.נכנסתי לשירותים,והסתכלי על המראה,והיה לי שיער ארוך יותר,ועיניים כחולות!
אחד אחרי השני גם סהר,ראובן ויאיר נ,גם הם היו מוזרים